ההתקפות המתמשכות על פלסטינים בגדה המערבית הכבושה מבהירות שהאירועים דמויי הפוגרום בעיירה חווארה שקרו ב-26 בפברואר הם חלק ממסע רחב יותר של טיהור אתני. מאות מתנחלים לקחו חלק בהתפרעויותבזמן שהכוחות הישראליים עמדו מנגד.
האירועים הללו בוצעו על ידי מתנחלים ציונים, תחת חסותו של צבא ההגנה לישראל (צה'ל) כאשר הם מובלים פוליטית על ידי ממשלתו החדשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת מפלגות פשיסטיות, גזעניות וחרדיות דתיות. מטרתם המוצהרת היא לספח את השטחים הפלסטיניים וליישם את שלטון האפרטהייד, כפי שהוא מגולם ב'חוק הלאום-מדינתי' המעגן את העליונות היהודית כיסוד המשפטי של המדינה.
כנופיות של פורעי חוק תקפו את חווארה, הכו תושבים במוטות מתכת וסלעים, הרגו אדם אחד ופצעו כ-400 נוספים, וכן הציתו עשרות בתים וחנויות ומאות כלי רכב ב״אורגיית אלימות״ שנמשכה כארבע עד חמש שעות. בנוסף, הם תקפו גם את בורין ועינאבוס בצפון הגדה המערבית. כל אלה נמצאים בחלק של הגדה המערבית ותחת שליטה ביטחונית ישראלית ובמרחק של דקות ספורות ממפקדת חטיבת צבא. בנוסף, החיילים הישראלים עמדו מנגד במהלך הפרעות. אף שר בממשלה לא גינה את האירועים המזוויעים האלו. רק עשרה בני אדם נעצרו, למרות שכולם שוחררו מלבד אחד.
איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי והיושב ראש הפשיסטי של מפלגת עוצמה יהודית, הכריז: 'ממשלת ישראל, מדינת ישראל, צה'ל, כוחות הביטחון - הם אלה שצריכים לכתוש את האויבים שלנו', לא המתנחלים. ביום רביעי אמר שר האוצר וראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', האחראי על ההתנחלויות בגדה המערבית, כי על ישראל 'לחסל' את חווארה. מדובר בדרישה הדומה לזוועות שנגרמו לפלסטינים כאשר יותר מ-700,000 גורשו בין השנים 1948-1949 בידי מיליציות ציוניות.
לא מזמן החנויות בעיירה נפתחו מחדש, לאחר פקודות צה'ל לסגור את דלתותיהן בעקבות האירועים, מה שהותיר את בעלי החנויות ללא הכנסה. מתנחלים איימו ברשתות החברתיות שהם יחזרו לעיירה שוב עם איום לפרעות נוספות. הם מילאו את האזור בכרזות שדרשו מהצבא 'לכתוש' את אויביו. באחד מהכרזות היה כתוב: 'האינתיפאדה כבר כאן. אנחנו דורשים לכתוש! אנחנו דורשים להגיב במלחמה!'.
אתמול הסתערו כוחות ישראליים על אזור אום סעיד, דרומית מזרחית לבית לחם, והרסו מסגד פלסטיני בטענה שהוא נבנה ללא היתר בנייה. מדובר בהיתר בנייה שהרשויות הישראליות מעולם לא היו נותנות. ב-23 בינואר הסתערו חיילים על העיירה הפלסטינית עיסאוויה ועל קהילת ח'אן אל-אחמר במזרח ירושלים, והרסו חממה שם.
משרד הנציב העליון של האו“ם לזכויות האדם (OHCHR) קרא לאחרונה למעצמות הגדולות לפעול נגד ההריסה השיטתית והשרירותית של ישראל של מבנים פלסטינים. ישראל הרסה 132 מבנים פלסטינים, כולל 34 מבנים למגורים ו-15 מבנים במימון תורמים, על פני 38 קהילות בגדה המערבית בינואר בלבד, עלייה של כ-135 אחוז לעומת 2022.
ביום שני האחרון דרש בן גביר מהמשטרה להמשיך בהריסת בתים פלסטינים במהלך הרמדאן, שאמור להתחיל ב-23 במרץ, ולבטל את נוהג העבר על פיו ישראל נמנעת מלעשות זאת כדי להימנע מלהדליק עוד יותר את המתיחות. ניסיון הגירוש של משפחות בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים במהלך הרמדאן בשנת 2021 היה אחד הגורמים שהניעו את ירי הרקטות של חמאס, השלוחה של האחים המוסלמים השולטת ברצועת בעזה. בעקבות ירי הרקטות, הגיעו הפצצות ישראל בעזה והתפרעויות בערים המעורבות הפלסטיניות-יהודיות של ישראל במאי אותה שנה.
האלימות והפשיעה ההולכת וגוברת של ישראל גרמה להרג של לפחות 67 פלסטינים עד כה בשנת 2023, כאשר יותר מאדם אחד ביום נהרג, שיעור הגבוה בהרבה מהשנה שעברה, בה נהרגו לפחות 171 פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים - מספר ההרוגים הגבוה ביותר מאז 2005. אלימות ותקריות אלו מכינות את השטח להתלקחות אלימה המאיימת לפגוע לא רק בשטחים הפלסטיניים הכבושים, אלא גם בישראל ושכנותיה, לקראת הרמדאן ופסח.
האיום ההולך וגובר הזה הוביל מספר גדל והולך של ישראלים לצאת לרחובות במחאה. במוצאי שבת שעברה, כ-160,000 הפגינו בתל אביב, הבירה המסחרית והעיר הגדולה בישראל. מספר גדול יותר של אנשים השתתפו בהפגנות פרו-דמוקרטיות ברחבי ירושלים, הרצליה, נתניה, באר שבע, חיפה, אשדוד ועשרות ערים נוספות, כאשר המארגנים טענו שבסך הכל היו כ-400,000 מפגינים.
מדובר במידע משמעותי במיוחד לאור העובדה שהמארגנים ניסו להגביל את התמקדות ההפגנות להתנגדות לתוכניות נתניהו לקצץ בסמכויות הרשות השופטת. הדוברים המרכזיים בעצרות היו גנרלים לשעבר, ראשי שירותי המודיעין ושרי הממשלה. רובם היו חברים במה שנקרא בצורה שגויה 'ממשלת השינוי' בראשות נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ. רובם כיהנו תחת נתניהו בעבר, ויש להם מעט חילוקי דעות פוליטיים מהותיים עמו.
הם התעלמו בכוונה או המעיטו בחוסר השוויון החברתי והעוני ההולכים וגוברים ובדיכוי המחמיר של הפלסטינים, ודאגו לכך שמעט מאוד מאזרחי ישראל הפלסטינים ישתתפו בעצרות. הדאגה היחידה שלהם היא להגן על מדינת ישראל לטובת אילי ההון. בניגוד בולט לגישתההתעלמותשנקטו הצבא ומשמר הגבול במהלך הפשיטה של המתנחלים על חווארה, מפכ'ל המשטרה קובי שבתאי הכשיר 1,000 שוטרים להפגנות, בעיקר בתל אביב. הוא פעל בנחישות למניעת חסימת נתיבי איילון, הכביש הראשי של העיר, שהפך לסמל של התנגדות בהפגנות בשנים האחרונות.
עד ל'יום השיבוש הלאומי' ביום רביעי שעבר, המשטרה נמנעה ברובה מלהתערב בעצרות. התערבות המשטרה באה בעקבות הדרישה הפרובוקטיבית של בן גביר ממפקד המשטרה למנוע הפרת סדר מצד המפגינים, שאותם כינה 'אנרכיסטים'.
בשבת נרשמה התפרצות שניה של אלימות לאחר שהרשויות בתל אביב פרסו פרשים, כוחות מיוחדים ומכת'זים נגד המפגינים שפרצו את המחסומים המובילים לנתיבי איילון ושעצרו את התנועה. המפגינים קראו קריאות שאמרו: 'בושה!' ו'איפה הייתם בחווארה?' על שוטרים שביצעו מעצרים. לאחר ההפגנות אמר בן-גביר כי אין בכוונתו להתנצל בפני איש, בטח לא ״להתנצל בפני האנרכיסטים שמבקשים להבעיר את מדינת תל אביב״.
מארגני המחאה הודיעו כי יקיימו 'יום שיבוש לאומי' נוסף ברחבי הארץ ביום חמישי, ב-9 במרץ.
אבל העובדים הישראלים לא יוכלו לעצור את תוכניות הממשלה לדיקטטורה או למנוע מלחמה כוללת עם הפלסטינים מבלי קודם לכן לדחות את הלאומיות ומבלי להתייצב ישירות לצד הפלסטינים. משמעות הדבר היא דחיית הפרויקט הציוני של מדינה יהודית המבוסס על טיהור אתני של האוכלוסייה הפלסטינית ואיחוד מאבקיה עם אלו של אחיהם ואחיותיהם הערבים למען הפלת מערכת הרווח הקפיטליסטית ומסגרת מדינת הלאום שעליה היא מבוססת. על העובדים להיאבק למען ארגון מחדש של המבנה הסוציאליסטי של הכלכלה של כל אזור המזרח התיכון כך שניתן יהיה לנצל את משאביו העצומים לטובת כל עמייו.
עם הפרספקטיבה הזו יש להילחם נגד כל אותם מפלגות וארגונים הפועלים להכפיף את מעמד הפועלים לברית עם אחת או אחרת מהמעצמות האימפריאליסטיות והמשטרים הערביים. זה אומר לבנות חלקים של הוועד הבינלאומי של האינטרנציונל הרביעי בישראל/פלסטין ובכל המזרח התיכון על מנת להוביל ולארגן את המאבק הזה.